דף הבית | קשר | מפת האתר | english english

מאמרים

מאמרים מקצועיים על שיטות איבחון

מאמרים / שיטות איבחון / אינטרפטציה לפרופילי בדיקות מעבדה

אינטרפטציה לפרופילי בדיקות מעבדה

תרגום ותוספות יוסי קיטרו.

 

Sodium - נתרן 135 - 145 mEq/L
ערכים גבוהים מהמותר Hypernatremia–
ערכי סודיום בדם מתקבלים כאשר יש איבוד מים כתוצאה מאיבוד מסיבי של מלחים כמו במקרה של הזעה מוגברת, שילשול או הקאות. Polyuria, השתנת ייתר כמו במקרים של diabetes mellitus or insipidus , hypergluco- or mineralocorticoidism או חוסר בשתיית מים. או צריכת תרופות או סטרואידים עם פעילות מינרלוקורטיקואידיים. דוגמאות - carbenoxolone,diazoxide, guanethidine, licorice, methyldopa, oxyphenbutazone, sodium bicarbonate, methoxyflurane, and reserpine..
ערכים נמוכים מהמותר - hyponatremia: שתייה מוגברת של מים או שימוש בתמיסות היפוטוניות כמו נוזלים חליפיים לאחר הזעה, שילשול, הקאה, שימוש במשתנים, כשל לבבי, כשל תפקודי של הכבד, סינדרום נפרוני. תזונה לקויה, או SIADH שיחרור יתר של הורמון אנטידיורטי ADH. שימוש בתרופות אחרות כמו chloride, chlorpropamide, heparin, aminoglutethimide, vasopressin, cyclophosphamide, and vincristine יכולות לגרום להיפונתרמיה.

 

Potassium - אשלגן 3.5 - 5.0 mEq/L
ערכים גבוהים מהמותר בדם Hyperkalemia – במצבים של הרס תאים מוגבר בגלל הפצה של אשלגן מתוך התאים אל מחוצה להם. כמו במקרים של hemolysis פירוק תאי דם אדומים, פציעות מעיכה, פעילות היפרקינטית – פעילות ייתר של שרירים, נראה גם בכשל תפקודי אקוטי של הכליות, Addison's disease, או צריכה תרופות כמו - amiloride, aminocaproic acid, antineoplastic agents, epinephrine, heparin, histamine, indomethacin, isoniazid, lithium, mannitol, methicillin, potassium salts of penicillin, phenformin, propranolol, salt substitutes, .
spironolactone, succinylcholine, tetracycline, triamterene, and tromethamine.
ערכים מופחתים hypokalemia נובעים מאיבוד מסיבי של אשלגן כמו – הקאה, שילשול, villous adenoma של המעי הגס ופי הטבעת, דפקט טובולארי בכליות, היפרקורטיקואידיזם וכדו'. היפוקלמיה ניתן לצפות גם בטיפול glucose/insulin, אלקלוזיס במקרים בהם אשלגן אובד בתאים או בשתן, התקפי שיתוק. תרופות הגורמות להיפוקלמיה - amphotericin, carbenicillin, carbenoxolone, corticosteroids, diuretics, licorice, salicylates, and ticarcillin.


Chloride 98 - 106 mEq/L
הינו אלקטרוליט שהערכים שלו נבדקים בבדיקות דם, מקורו בתזונה, מזון ושתיה שאנו צורכים העודפים מופרשים בעיקר דרך השתן.
ערכים גבוהים – מראים בין הייתר על התייבשות, טובולר אסידוסיס – חוציות ייתר שלהדם בכליות. diabetes insipidus – שתן מהול שאינו ניתן לריכוז גם לאחר הפסקת הנוזלים. שילשול מתמשך, בססת נשימתית - respiratory alkalosis, פציעה היפותותלמית, פעילות ייתר של קליפת האדרנל - adrenocortical hyperfunction . תרופות הגורמות לעליה בערכי הכלוריד - acetazolamide, androgens, corticosteroids, cholestyramine, diazoxide, estrogens, guanethidine, methyldopa, oxyphenbutazone, phenylbutazone, thiazides, and triamterene.
ערכים נמוכים – בהזעה מוגברת, הקאות מתמשכות, מחלות נפרוטיות שבהן מאבדים מלחים, פעילות נמוכה של קורטקס האדרנל, חוסר איזון בין חומציות לבסיביות, מחלות המאופיינות בגידול נפח הנוזלים החוץ תאיים, תרופות - acetazolamide, androgens, corticosteroids, cholestyramine, diazoxide, estrogens, guanethidine, methyldopa, oxyphenbutazone, phenylbutazone, thiazides, and triamterene.

 

Anion gap
בדיקה העוזרת בהבחנה מבדלת של מחלות הנובעות מאצידוזיס מטבולי, כערך ה- pH קטן מ- 7.35.
ערכים גבוהים בדם מראים על המצאות אניונים לא מדודים כמו ב- uremia הרעלת דם מ phosphate,- sulfate . גופי קטו הגורמים לחצת בדם - diabetic ketoacidosis. שוק. פעילות גופנית אנארובית - anaerobic glycolysis.
עליה בערכים בדם במחלות צימגות או טרומבוציטופניה משנית. או הרעלת ברומיד, פעם השתמשו בו כסם הרגעה.

 

Glucose 70 - 110 mg/dL . ערכים לאחר צום
Hyperglycemia – על מנת לקבוע סוכרתיות צריכים לבחון את התוצאות בהתייחס לזמן שעבר מאז הארוחה ועד הבדיקה, ולמנוע איבחן מדומה כתוצאה מהשפעות כמו השפעת תרופות ובמיוחד אמצעי מניעה הניטלים דרך הפה, קפאין, קורטיקוסטרואידים, אסטרוגן, lithium, phenytoin, furosemide, thiazides, thyroxine ועוד. מידי פעם מעדכנים משרדי הבריאות את הערכים על פי גידול במספרי החולים ובייחוד לאחר שהכריזו במקומות מסויימים על השמנת ייתר כמחלה, יחד עם ריבוי המקרים של תנגודת לאינסולין. הקריטריונים שנקבעו בארה"ב ב-1997 להכרזת אדם כסוכרתי.
• סימפטומי של סוכרת פלוס גלוקוז בדם בערך של 200mg/dL  [11.1 mmol/L או ערכים גדולים מאלה.
• רמות גלוקוז בפלסמה בערך של  200 mg/dL [11.1 mmol/L] או ערכים גדולים יותר, הנמדדים לאחר צום.
• ריכוז גלוקוז בפלסמה של 200mg/dL  [11.1 mmol/L] או גדול מזה, שעתיים לאחר העמסה של 75 גר' גלוקוז.
• בדיקה משלימה הינה בדיקת HgbA1C בדיקה זו משקפת את רמות הסוכר בחודשיים שלושה האחרונים. השאיפה היא להיות ברמות של 4 - 6 

 HgbA1c בערך של - 6  המראה על גלוקוז ממוצע של - 135mg/dL  .

HgbA1c בעררך של 7 - מראה על 170mg/dL - גלוקוז ממוצע של   

HgbA1c בערך של 8 - מראה על   205mg/dL  גלוקוז ממוצע ש

וכך הלאה כש- HgbA1c בערך 12 מראה על ממוצע של 345mg/dL.

 

Hypoglycemia – ניתן לראות במקרים של neoplasms כמו – קרצינומה של האדרנל ומערכת העיכול, פיברוסרקומה, הפאטומה. מחלות כבד חמורות, הרעלות (arsenic, CCl4, chloroform, cinchophen, phosphorous, alcohol, salicylates, phenformin, and antihistamines), חוסרים אדרנוקורטיקואידיים, היפותירואידיזם, בעקבות ניתוחים - postgastrectomy, gastroenterostomy, הפרעות במערכת העצבים האוטונומית. כל מצב שהוא < 50 mg/dL /
.[2.8 mmol/L]

Urea nitrogen (BUN)
7 - 18 mg/dL BUN (blood urea nitrogen)
חנקן אוריאה בדם, חומרי פסולת המצטברים בדם בעת חילוף החומרים (משמשים כמדד לבדיקת תפקוד הכליות).
ערכים גבוהים – במחלות פנים הכיליה, במצבים בהם יורדת אפקטיביות נפח הדם יחד עם ירידה הזילוף הכליות. לאחר הסרת חסימה כלייתית שגרמה לבעיית השתנה, ובמצבים של צריכת ייתר של חלבונים.
ירידה בערכים – כתוצאה מדיאטה ריבוי פחממות/דלת חלבונים, מצבים המוגדרים כדרישה להגברת ייצור תאים - increased anabolic demand כמו הריון, ילודים, אקרומגליה, חוסר ספיגה, פגיעה חמורה בכבד.


Creatinine 0.6 - 1.2 mg/dL
קריאטינין הינו תוצר פסולת מפירוק מטבולי חלקי של שריר. חומר זה אינו משמש את הגוףאלא מופרש במלאו על ידי בכליות. בדיקה לתקינות הכליות מראה על ערכים של 500mg – 2000mg לדגימת איסוף שתן במשך 24 שעות. או בבדיקת דם ששם הערכים צריכים להיות 0.6 - 1.2 mg/dL. חריגה מערכים אלה עלולים להראות על בעיות תפקודיותץ של הכליות כמו דלקת כליות, כשל כילייתי, מחלת שרירים בה יש פירוק סיבי שריר, תזונה עתירת בשר, ותרופות אשר מגדילות את רמות הקריאטינין.
רמות גבוהות בדם מראות על פגם בתיפקוד הכליות. בגלל חוסר רגישות לגילוי מוקדם של כשל כילייתי, שיחרור קיאטינין נמוך משמעותית לפני שתהייה עליה ברמות שלו בדם. פגם כילייתי יכול להיות תוצאה מפגיעה או פציעה המקטינה את הפרפוזעה של הכיליה, או חסימה של דרכי השתן התחתונות. תרופות וחומרים Nephrotoxic drugs העלולים להיות רעילים ולפגוע בנפרונים הם –


antimony arsenic bismuth cadmium
copper gold iron lead
lithium mercury silver thallium
uranium aminopyrine ibuprofen indomethacin
naproxen fenoprofen phenylbutazone phenacetin
salicylates aminoglycosides amphotericin cephalothin
colistin cotrimoxazole erythromycin ampicillin
methicillin oxacillin polymixin B rifampin
sulfonamides tetracyclines vancomycin benzene
zoxazolamine tetrachloroethylene ethylene glycol
acetazolamide aminocaproic acid aminosalicylate boric acid
cyclophosphamide cisplatin dextran (LMW) furosemide
mannitol methoxyflurane mithramycin penicillamine
pentamide phenindione quinine thiazides
carbon
 

tetrachloride
 

תהליך מטבולי לא הגיוני עלול לגרום לעליה בערכי הקריאטינין בדם, כפי שניתן לקבל במחלות כמו – אקרומגליה, היפר-תחרואידיזם, חלבונים כתוסף לא ישפיעו על רמות הקריאטינין בדם, יוצר תהליך הפוך ל-BUN. חומרים בהם נעזרים מערכת קולורימטרית, למדידת ריכוז קריאטינין, acetoacetate, ascorbic acid, levodopa, methyldopa, glucose and fructose.
ירידה בערכי הקריאטינין בדם יכולים להיות בהריון ובמחלות בהן יש הרס שרירים.

BUN:creatinine ratio - יחס BUN / קריאטינין
היחס בין חנקן אוריאה בדם לבין קריאטינין צריך להיות (גדול מ-) > 20:1 במצב לא תקין של חנקו בדם – azotemia פרהכילייתי או פוסט כילייתי. יחס (קטן מ-) < 12:1 יהיה בנמק טובולרי אקוטי - .acute tubular necrosis כל מחלה הפוגעת בחלק הפנימי של הכילייה מאופיין הייצירת יחס בין שני הערכים הללו. מדד זה אינו נילקח בחשבון בכל הארצות.


Uric acid
בגברים - 2.1 to 8.5 mg/dL הערכים עולים עם עלית הגיל, נשים - 2.0 to 7.0 mg/dL עולה עם עליית הגיל.
חומצה אורגנית, תוצר סופי של פירוק מטבולי של חלבון.
ערכים גבוהים בדם הם אידיופתיים (מסיבה בלתי ניתנת להסבר רפואי או ביולוגי) ובכשל כילייתי, גידולים מפוזרים, רעלת הריון, פסוריאזיס, מחלות כבד, סרקואידוזיס (מחלה המתבטאת בגידולים במקומות שונים בגוף), צריכה של משקאות חריפים עם רמת אלכוהול גבוהה וכדו'. תרופות המעלות ערכי uric acid – משתנים, catecholamines, ethambutol, pyrazinamide, salicylates ומצריכה מסיבית של חומצה ניקוטינית.
ערכים נמוכים אינם מהווים סימן קליני משמעותי. ערכים נמוכים מדווחים במחלת ווילסון – מחלה תורשתית של הצטברות נחושת בייחוד בכבד, בכליות ובמוח ועלול להביא לנמק הצתלקות או שחמת כבד. Fanconi's syndrome – מחלה תורשתית פטאלית שבה מח העצם אינו מייצר מרכיבי דם. Hodgkin's disease, מיאלומה, סרטן הריאות.

 

Calcium 8.5 - 10.5 mg/dL (בילדים הערכים נורמליים הינם מעט גבוהים).
Hypercalcemia – נצפה בכל מקרה של גידול סרטני ממאיר (עם או בלי התערבות של העצם). פרהתירואידיזם ראשוני ושלישי, Paget's disease - osteitis deformans – דפורמציה של העצמות, רעלת ויטמין D, milk-alkali syndrome, רעלת תירואיד – thyrotoxicosis, acromegaly, ניוון הטובולי בכליות, אצידוזיס מגדיל את היוניזציה של הקלציום. תרפות המשפיעות על עליית הערכים של סידן - alkaline antacids, DES, diuretics (chronic administration), estrogens (incl. oral contraceptives), and progesterone.
Hypocalcemia – במצב זה יש לקחת בחשבון ריכוזי אלבומין. ירידה בפעילות היוניזציה של הסידן יכולה לבוא ממקורות שונים - hypoparathyroidism, vitamin D deficiency, chronic renal failure, magnesium deficiency,, תרופות נוגדות עווית, פנקריאטיטיס אקוטי, אלקוהוליזם ועוד. תרופות הגורמות ל – היפוקלצמיה – רוב המשתנים, אסטרוגן, פלורואידים, גלוקוז, אינסולין, צריכה מוגזמת של משלשלים, מלחי מגנזיון, פוספאט.

 

Iron 60 - 160 µg/dL (ערכים נורמליים בגברים, ייהיו גבוהים מעט יותר).
ערכים גבוהים של ברזל יראו במצבים של אנמיה המוליטית – תמס דם, אנמיה מגלובלסטית - תאים אדומים גדולים ולא בוגרים, אנמיה אפלסטית – חסר התפתחות. לאוקימיה אקוטית, הרעלת עופרת, חסר פירידוקסין, thalassemia – מחלה תורשתית הפוגעת בצאי הדם האדומים, טיפול מסיבי של תוספי ברזל, אחרי עירוי דם, צריכת אסטרוגן כולל בצורת אמצעי מניעה, צריכה של אלכוהול, methotrexate – תרופה לטיפול בסרטן. Hemochromatosis – איחסון ייתר של ברזל באיברים, גבר אשר עלול לפגוע בהם.
ערכים נמוכים של ברזל בדם יהיו תוצאה מאנמיה על בסיס חסר ברזל, זיהום כרוני או אקוטי, סינדרום נפרוטי, היפותיואידיזם, אחרי ניתוח, תזונה לקוייה החסרה חלבונים.


Alkaline phosphatase (ALP) פוספטזה בסיסית.
אחת הבדיקות לתפקודי כבד. זהו אחד מהאנזימים של הכבד כשערכים גבוהים שלו נמצאים בדם, זה יעיד על בעיה בכבד. אנזים זה מופרש גם ממקורות אחרים על כן יש לברר את העליה בערכים ואיתור מקורו, על כן יש להיזהר באיבחון באמצעות בדיקה זו.
ערכים גבוהים בדם מקבלים המצבים של פעילות בעצמות osteoblastic activity כמו – היפר פרהתירואידיזם, osteomalacia – רככת העצמות, גידולים מטבולים או ראשוניים. מחלות של חסימתיות הכבד וכיס המרה שגורמות לאי שחרור מלחי מרה. IBD כרוני, thyrotoxicosis רעלת של התירואיד.
רמות נמוכות – בדרך כלל אינו סימן קליני משמעותי. ובכל זאת ניצפו כתוצאה מהיפותירואידיזם, achrondroplastic dwarfism – בעיות גדילה או גמדות, איחסון חומרים רדיואקטיביים בעצמות, ובמקרים נדירים של מחלת hypophosphatasia מחל גנטית.

 

Lactate dehydrogenase (LD or "LDH") - חומצה לקטית – Lactic acid 50 - 150 units/L
חומר אורגני שקיבל את שמו מאחר ולראשונה נמצא בחלב. אין לזה קשר ללקטוז או נגזרת ממנו. למרות שחיידקים המפרקים לקטוז מייצרים חומצה לקטית.
ערכים גבוהים בדם יראו בפציעה הגורמת לאיבוד ציטופלסמה מהתאים. או מאפקט של חומרים מרדימים, או שימוש ב - clofibrate, dicumarol, ethanol, fluorides, imipramine, methotrexate, mithramycin, narcotic analgesics, nitrofurantoin, propoxyphene, quinidine, sulfonamides. .
ערכים נמוכים אינו סימו קליני בעל משמעות.


ALT (SGPT) Alanine AminoTransferase
אחת מבדיקות תפקודי הכבד. זהו אנזים המופרש אך ורק מהכבד, עלייה ברמתו בדם מעידה על בעיה תפקודית של הכבד, כמו – ניוון של תאי הכבד - necrosis of hepatocytes, או ניוון בתאי שריר הלב- myocardial cells, בעיה בכדוריות הדם האדומות erythrocytes, או ניוון של תאי השריר השלד skeletal muscle cells. יש להסתכל גם על בדיקת בילירובין.

 

AST (SGOT) Aspartate Aminotransferase
גם זו בדיקת מדד לתפקודי הכבד. גם זה הינו אנזים מאנזימי הכבד ורמה גבוהה שלו בדם מראה על בעיה תפקודית של הכבד. המחלות או האיברים הקשורים הינם כמו ב- ALTגם כאן יש להתייחס לבדיקת בילירובין טוטאל.

 

GGTP (GAMMA-GT) - Gamma-glutamyltransferase
עוד אחד מאנזימי הכבד אשר רמה גבוהה שלו בדם מראה על בעיה בתפקוד הכבד, ויכול לנבוע מפציעה חיצונית או פנימית בכבד הגורמת לחסימה בדרכי המרה. כולל, מחלות רקמת הכבד - parenchymatous liver diseases עם בעיה שלה עברת מלחי מרה מהכבד דרך כיס המרה לתריסריון cholestatic hepatitis, או במחלת הנשיקה - infectious mononucleosis, ניוון מיוטוני myotonic dystrophy, ואחרי השתלת כילייה - renal allograft, או תרופות הגורמות הרס תאי הכבד - hepatocellular damage או בעיות חסימתיות של המרה. גם כאן יש להתייחס לבדיקת Total bilirubin.
ערכים נמוכים אינם בעלי משמעות קלינית.

 

Bilirubin Direct: up to 0.4 mg/dL Total: up to 1.0 mg/dL
בילירובין טוטאל יעלה בדם בהרס תאיי הכבד hepatocellular damage כמו – הפטיטיס זיהומי, מחלת כבד כתוצאה מצריכת אלקוהול וגידולים בכבד. חסימות בדרכי המרה, hemolysis – תמס דם, צהבת תינוקות - neonatal jaundice, Gilbert's disease – מחלה נדירה המשפיעה על המטבוליזם של הבילירובין. רגישות לפרוקטוז.
תרופות הגורמות ל- cholestasisהפרעות בזרימת מלחי המרה -
aminosalicylic acid androgens azathioprine benzodiazepines
carbamazepine carbarsone chlorpropamide propoxyphene
estrogens penicillin gold Na thiomalate imipramine
meprobamate methimazole nicotinic acid progestins
penicillin phenothiazines oral contraceptives
sulfonamides sulfones erythromycin estolate
תרופות הגורמות הרס ונזק לתאי כבד -
acetaminophen allopurinol aminosalicylic acid amitriptyline
androgens asparaginase aspirin azathioprine
carbamazepine chlorambucil chloramphenicol chlorpropamide
dantrolene disulfiram estrogens ethanol
ethionamide halothane ibuprofen indomethacin
iron salts isoniazid MAO inhibitors mercaptopurine
methotrexate methoxyflurane methyldopa mithramycin
nicotinic acid nitrofurantoin oral contraceptives papaverine
paramethadione penicillin phenobarbital phenazopyridine
phenylbutazone phenytoin probenecid procainamide
propylthiouracil pyrazinamide quinidine sulfonamides
tetracyclines trimethadione valproic acid
עלייה לא פרופורציונית של הdirect (conjugated) bilirubin יהיה ב- cholestasis או בשלבים מתקדמים של מחלת כבד כרונית. Indirect (unconjugated) bilirubin יהיה משמעותי בהמוליזה – תמס דם ו- Gilbert's disease.
ירידת ערכי בילירובין טוטאל אינו בעל משמעות קלינית. בכל מקרה באנמיה על בסיס חוסר ברזל iron deficiency anemia, נראה ערכים נמוכים.


Total protein 6.0 - 8.4 gm/dL – Total
ערכים גבוהים מראים על גדילה באלבומין, בגלובולין או בשניהם. משקף התכווצות בפח, עימדון של דם בורידים או hypergammaglobulinemia.
רמות נמוכות בדם מצביעות על ירידה של אלבומין וגלובולין.

 

Albumin 3.5 - 5.0 gm/dL
עליה בערך המוחלט של אלבומין אינו מהלך טבעי. על כן ניתן לראות זאת במצבים של hemoconcentration ריכוז גבוה של כדוריות דם אדומות.
ירידה בערכי אלבומין בדם יראה במצבים של תזונה לקוייה, ספיגה לקוייה, מחלות כבד, מחלות של מערכת העיכול וכוויות חום. ומחלות של הרס ופירוק רקמות – thyrotoxicosis, כמותרפיה, Cushing's disease – מחלה שבה מופרשות רמות גבוהות של קורטיזול, על ידי קורטקס האדרנל. או מחלה תורשתית של hypoproteinemia.

 

Globulin, A/G ratio gm/dL גלובולין - 2.3 - 3.5
כאשר יש גדילה בערכי הגלובולין ללא פרופורציה לאלבומין (ירידה ביחס אלבומין לגלובולין) יהיה מצב של דלקת כרונית או B-lymphocyte neoplasms כמו myeloma and Waldenström's macroglobulinemia (סוג סרטן הדם פגיעה של תאי בטא המייצרים נוגדנים).
ירידה בגלובולין תראה ב- hypogammaglobulinemicמולד או תורשתי. בדיקת חלבון בשתן או בדם תתן מידע מדוייק יותר לגבי מקור הקליני.

 

 

T3 uptake
מדידה זו בודקת את הכמות הטירוקסין הנקשר לגלובולין thyroxine-binding globulin (TBG) בזרם הדם. כאשר ה- TGB עולה ה- T3 uptakeנמוך, ןלהיפך. מדידה זו אינה מודדת רמות T3 ו-T4 בזרם הדם
רמות גבוהות של T3 uptake (TGB נמוך) נראה במצב של חולים אשר בלוטת התריס מתפקת כיאות והם חולים המחלת כבד, או איבוד פרוטאין או שימוש בתרופות הבאות - androgens, barbiturates, bishydroxycourmarin, chlorpropamide, corticosteroids, danazol, d-thyroxine, penicillin, phenylbutazone, valproic acid, and androgens. ובמקרים של hyperthyroidism.
ערכים נמוכים של T3 uptake. (עליה ב-TGB) יהיה כתוצאה מהשפעה של אסטרוגן חיצוני כולל מנטילת כדורים למניעת הריון, הריון, הפטיטיס אקוטי. תרופות המעלות את ה-TGB הן - clofibrate, lithium, methimazole, phenothiazines, propylthiouracil. ירידת ערכי T3 uptake במקרים של hypothyroidism.

 

Thyroxine (T4)
בדיקה למדידת רמות הטירוקסין בזרם הדם ויחד עם זה בודקים את ה-TBG קשירת הטירוקסין לגלובולין, אקטיבי או פאסיבי.
ערכים גבוהים של טירוקסין יהיו במקרים של hyperthyroidism ומצבים של עליה ב- TGB או FTI. בדרך כלל היפרתירואידיזם לא יראה עליה בערכי T4 – טירוקסין אלא עליה ב-T3 triiodothyronine. על כן כאשר חושדים בהערלה של התירואיד וה-T4 וה-FTI נורמאלי, יש לבצע בדיקת T3 שכבר הזכרנו אינה דומה לבדיקת T3 uptake .
ירידה בערכי T4 באנשים אשר התירואיד מתפקד - euthyroid states, מאופיין בירידה ב-TGB. ישנה בדיקה לT4 אך אין זקוקים לה על מנת לאבחן הפרעות פעילות של בלוטת התריס.

 

FTI (T7)
זהו מדד מאוד נוח לחישוב האפקט הדדי שבין T3uptake ל- T4ונותן את המספר המייחס לT4 חופשי על כן עליה של FTI יראה בהיפרתירואידיזם. במקרים מוקדמים של היפרתירואידיזם יתבטאו רק בירידה של רמות ה-TSH thyroid stimulation hormone כעדיין ה-FTI נורמאלי. ולהפך במקרים שלהיפותיראידיזם, ערכים גבוהים של TSH ו- FTI נורמלי. כיום המתודולוגיה לאיבחון היפא טו היפו – תירואידיזם היא בדיקת רמות TSH בזרם הדם.

 

הערכת סיכון לחלות בטרשת עורקים ATHEROSCLEROSIS על פי -

 Triglycerides, Cholesterol, HDL-Cholesterol, LDL-Cholesterol, Chol/HDL ratio
המחקרים להפחתת הסיכון לטרשת עורקים הראו כי שומנים בדם הם הפקטור המשמעותי לחלות במחלה וכך גם העישון.
ערכים מוחלטים גבוהים של כולסטרול נמצאו בהתאמה לגידול התמותה בקרב בני 30-50 שסבלו ממחלות קרדיו-ואסקולריות. תמותה ממחלות קריו-ואסקולריות גדלה ב-9% על כל גידול של 10 mg/dL בכולסטרול המוחלט, מעבר לערך הבסיסי של 180 mg/dL. מסתבר שליותר מ80% מהגברים יש ערכים גבוהים יותר מאלה כך שאין הרבה תועלת מבדיקה זו. יתרה מכך, תמותה בקרב אנשים בגילאים מבוגרים > מ-50 לא הראתה קואורלציה לגידול בכולסטרול. הסיבה היא שבגילאים מתקדמים אנשים סובלים ממחלות כרוניות שיש להן אפקט מדכא על הכולסטרול.


HDL הוא "הכולסטרול הטוב" High density lipoprotein כך שאנשים עם רמות גבוהות סכנה מופחתת לחלות במחלות קרדיו-ואסקולריות. רמות HDL< מ-35 mg/dL מיוחסות למחלות לב קורונריות דרך אחת לאמוד פקטור סיכון הינו חישוב היחס שבין total cholesterol לבין HDL-cholesterol. ככל שהערך נמוך כך נמוך הסיכון. הטבלה הבאה הוכנה ב1977 על ידי קסטלי ולוטאס.


Total cholesterol (mg/dL)
   150   180    200   210    220    225    244       260    300
-----------------------------------------------------------------------------------
25 | #### 1.34   1.50  1.60   1.80   2.00   3.00      4.00    6.00
30 | #### 1.22   1.37  1.46   1.64   1.82   2.73      3.64    5.46
35 | #### 1.00   1.12  1.19   1.34   1.49   2.24      2.98    4.47
HDL-chol  40 | #### 
0.82   0.92  0.98   1.10   1.22   1.83      2.44    3.66
(mg/dL)   45 ####  0.67   0.75  0.80   0.90   1.00   1.50      2.00    3.00
50 |  #### 0.55   0.62  0.66   0.74   0.82   1.23      1.64    2.46
55 | #### 0.45    0.50 0.54   0.60   0.67   1.01      1.34    2.01
60 | #### 0.37    0.41 0.44   0.50   0.55   0.83      1.10    1.65
65 | #### 0.30    0.34 0.36   0.41   0.45   0.68      0.90    
1.35
over 70 | #### #### #### #### ### #### #### #### ####
הסימן "####" מאפיין פקטור סיכון נמוך, הטבלה הבאה הינה בערכי mmol/L.
 

Total cholesterol (mmol/L)
3.9     4.8     5.2    5.4     5.7    5.8    6.3     6.7      7.8
-----------------------------------------------------------------------------------
0.65 | ####   1.34   1.50   1.60   1.80   2.00   3.00   4.00   6.00
0.78 | ####   1.22   1.37   1.46   1.64   1.82   2.73   3.64   5.46
0.91 | ####   1.00   1.12   1.19   1.34   1.49   2.24   2.98   4.47
HDL-chol 1.04 | ####   0.82   0.92   0.98   1.10   1.22   1.83   2.44   3.66
(mmol/L) 1.16 | ####   0.67   0.75   0.80   0.90   1.00   1.50   2.00   3.00
1.30 | ####   0.55   0.62   0.66   0.74   0.82   1.23   1.64   2.46
1.42 | ####   0.45   0.50   0.54   0.60   0.67   1.01   1.34   2.01
1.55 | ####   0.37   0.41   0.44   0.50   0.55   0.83   1.10   1.65
1.68 | ####   0.30   0.34   0.36   0.41   0.45   0.68   0.90   1.35
over 1.81 | ####  ####   ####  ####   #### ####   ####   #### ####


רמות טריגליצרידים הינו פקטור סיכון בנפרד לערכי כולסטרול.
LDL-cholesterol – כמות הכולסטרול המיוחס ל - Low density lipoprotein אמידת הכמות אינה עצמאית אלא הינה תוצאה של חישוב מתמטי של הפרמטרים שנזכרו למעלה. הערך הרצוי יהיה נמוך מ- 100 mg/dL. ליותר פרטים ניתן לקרוא באתר American Heart Association.


Triglycerides 53 - 104 mg/dL - 10 - 29 years , 55 - 115 mg/dL - 30 - 39 years , 66 - 139 mg/dL - 40 - 49 years , 75 - 163 mg/dL - 50 - 59 years , 78 - 158 mg/dL - 60 - 69 years , 83 - 141 mg/dL - > 70 years .

 

ערכי םגבוהים יותר מ- >500 mg/dL מראים בדרך כלל שהנבדק לא היה בצום, ב-12-14 השעות לפני הבדיקה. במידה והבדיקה נעשית, כיאות לאחר צום ועדיין הערכים גבוהים, אנחנו מדברים על hypertriglyceridemia. בדרך עלל היפר טריגליצרימיה תהייה גם במצבים של hyperlipoproteinemia types I, IIb, III, IV, and V. בדרך כלל היה צריך לבקש בדיקה משלימה הנקראת lipoprotein electrophoresis. אך באמת אין צורך בכך. תרופות ופקטורים אחרים אשר מעלים את רמות הטריגליצרידים בדם - Cholestyramine, corticosteroids, estrogens, ethanol, miconazole (intravenous), oral contraceptives, spironolactone,, וכמו כן סטרס וצריכה גבוהה של פחממות.


ערכים מופחתים של טריגליצרידים בדם נראים במצבים כמו – היפרתירואידיזם, מחלות כרוניות חסימתיות של מערכת הנשימה. Abetalipoproteinemia – מחלה גנטית בה יש הפרעה לספיגת שומנים והפרעה בספיגת ויטמינים מסיסים בשמן. תזונה לקוייה, וספיגה לקוייה.

 

RBC (Red Blood Cell) count 4.2 - 6.9 million/µL/cu mm
ספירת תאי הדם האדומים הינה נתון בסיסי לחישוב אינדיקטורים אחרים הקשורים באריטרוציטים כמו חישוב MCV ו-MCH.
ערכי ספירה גבוהים של תאי דם אדומים במצב erythrocytotic, polycythemia vera, או erythrocytosis מהיפוקסיה כרונית.
ירידה בספירה נראת בדרך כלל באנמיה מכל סיבה שהיא עם פרט למקרים יוצאים מן מהכלל של thalassemia minor היוצרת אנמיה,שבה יש ספירה גבוהה של אריטרוציטים.

 

HEMOGLOBIN, HEMATOCRIT, MCV (mean corpuscular volume), MCH (mean

corpuscular hemoglobin), MCHC (mean corpuscular hemoglobin concentration)


Mean Corpuscular Volume (MCV) - 76 - 100 cu µm
נוסחה לחישוב:
HCT (in %) x 10 = MCV [in cubic micrometers]
RBC Count (in millions/
L)

 

Mean Corpuscular Hemoglobin (MCH) - 27 - 32 pg/cell
נוסחה לחישוב:
HGB (in g/dL) x 10 = MCH [in picograms]
RBC Count (in millions/ L)

 

Mean Corpuscular Hemoglobin Concentration (MCHC) - 32 - 36% hemoglobin/cell
נוסחה לחישוב:
HGB x 100 = MCHC [in g/dL]
HCT (in %)


אנמיה, באופן כללי ניתנת להגדרה כירידה במסת תאי הדם האדומים בגוף. למעשה בפרקטיקה, אנמיה מוגדרת כאשר ההמוגלובין נמוך מ- 12.0 g/dL. ומסת כדוריות הדם האדומות אינה נילקחת בחשבון על מנת לאבחן אנמיה. האנמיה מסווגת על פי MCV ו-MCHC (MCH אינו עוזר במיוחד):


Microcytic/hypochromic anemia - כדוריות דם אדומות קטנות מהנורמה. גורם לדיספרופורציה ביחס קטן שבין ההמוגלובין בתאי הדם האדומים בהתייחס לנפח האריטרוציטים. MCV נמוך, MCHC נמוך
# חסר ברזל, די שכיח.
# Thalassemia די שכיח, פרט באכולוסיה ממצוצא גרמני, סלבי, בלטי, אינדיאנים אמריקניים, סינים ממוצא חאן – 92% מאוכלוסיית סין, יפנים.
# אנמיה ממחלות כרוניות (אינה שכיחה בסיווג זה).
# Sideroblastic anemia ייצור לקוי של תאי דם אדומים ממחלת Acute myeloid leukemia. (לא שכיח)
# הרעלת עופרת (לא שכיח).
# המוגלובין E פגיעה במוטציה של גלובין בטא, שכיח בקרב תאילנדים, קמבודים, בורמזים, מלאים, ויטנאמים, ובני בנגלי.

 

Macrocytic/normochromic anemia – אנמיה מיקרוציסטית כאשר ההמוגלובין ביחס נורמאלי לנפח האריטרוציטים. – MCV בערך מוגדל, MCHC בערך נורמלי.
# חוסר בחומצה פולית (ויטמין B9 ) שכיח.
# חסר ויטמין B12, שכיח.
# Myelodysplastic syndromes או preleukemia חסר תפקוד יעיל של מח העצם. אינו שכיח, בייחוד במבוגרים וזקנים.
# היפותירואידיזם, נדיר.


Normochromic/normocytic anemia MCV נורמלי, MCHC נורמלי.
אם הכל בסדר אז מה בכל זאת לא בסדר?
זהו סוג של אנמיה הנגרם מייצור של תאי דם אדומים לא בשלים reticulocyte. בדרך כלל הם 1% מכמות תאי הדם כמות גדולה יותר מראה על בעיית ייצור במח העצם. על כן הספירה תקינה והיחס והנפח טובים אך התאים עצמם אינם בשלים ואינם יכולים לתפקד ולהוביך חמצן לרקמות.
תרופות וחומרים הגורמים ל : aplastic anemia
amphotericin sulfonamides phenacetin trimethadione
silver chlordiazepoxide tolbutamide thiouracil
carbamazepine chloramphenicol tetracycline oxyphenbutazone
arsenicals chlorpromazine pyrimethamine carbimazole
acetazolamide colchicine penicillin aspirin
mephenytoin bismuth promazine quinacrine
methimazole chlorothiazide dinitrophenol ristocetin
indomethacin phenytoin gold trifluoperazine
carbutamide perchlorate chlorpheniramine streptomycin
phenylbutazone primidone mercury meprobamate
chlorpropamide thiocyanate tripelennamine benzene


POLYCYTHEMIA
מוגדרת כגידול במסת ה- erythrocytes- תאי הדם האדומים. זהו מצב הפוך לאנמיה. עלמנת לבצע אבחנה מבדלת בין מספר מצבים, מבצעים בדיקה עם סמן רדיואקטיבי 51Cr. על ידי כך ניתן לעשות הבחנה מבדלת בין פוליציטמיה הנראה ב- polycythemia vera שיחד עם ספירה גבוהה של תאי דם נראה דימום מהאף, נפיחות של כלי הדם וטחול מוגדל. או בפוליציטמיה של מעשנים, methemoglobinemia – סוג המוגלובין שאינו קושר חמצן. היפוקסיה כרונית, או משיכה גדולה של חמצן להמוגלובין. כל אלה לעומת אריטרוציטוסיס מסטרס או מהתייבשות.

RDW (Red cell Distribution Width)
זהו ביטוי מספרי בהתאם לדרגת ה- anisocytosis(סטייה בנפח אטכלוסיית התאים האדומים, כתוצאה משינוי בגול התאים).חוקרים אחדים טוענים כי ערך זה הינו להבחנה מבדלת בין תלסמיה לבין אנמיה מחסר בברזל, אך גישה זו אינה אוניברסלית. RDW יכול לשמש כערך לניטור hematinic therapy (טיפול המטין חלק מההמוגלובין המחומצן) בטיפול בחסר ברזל או אנמיה מגהבלסטית. עם תחילת ייצור תאים בגודל נורמלי, ה-RDW יעלה, ולאחר שאוכלוסיית התאים יתרבה ויהפוך לרוב, הערך ירד.

 

Platelet count ספירת טסיות
Thrombocytosis ספירה גבוהה של טסיות נקבל בחלק גדול מהמחלות או ההפרעות דלקתיות ו- myeloproliferative states – קבוצת מחלות הנובעות מייצור גדול של טסיות על ידי מח העצם. כמו כן באיבוד דם כרוני או אקוטי. אנמיה המוליטית (תמס דם), carcinomatosis (גידול סרטני מתפשט בגוף), במצב לאחר ניתוח הסרת הטחול - status post-splenectomy, וכדו'.
Thrombocytopenia – ספירה נמוכה של טסיות דם. דבר המתחלק לשניים – האחד, בעיה בייצור הטסיות. השני, הרס הטסיות. או בעיות פרטניות כמו לאחר ביופסיה או בדיקות מח עצם בהמצאות megakaryocytes – תאים ענקיים. בעיות ייצור נראות ב- - אקזמה טרומבוציטופניה מאופיין בשילשול דמי וספירת טסיות נמוכה. Wiskott-Aldritch syndrome, Bernard-Soulier syndrome – דימום מחוסר יכולת התחברות הטסיות. May-Hegglin anomaly מחלה גנטית בה הטסיות גדולות מהרגיל עם אנורמליות של תאי הדם הלבנים. May-Hegglin anomaly – תקלה בטובולי הפרוקסימלי הגורם לחסר יכות ספיגה של אלקטרוליטים בכליות לזרם הדם. aplastic anemia – חוסר יכול של מח העצם לחדש ייצור תאי דם. השתלת מח עצם, אנמיה על בסיס חסר ברזל או אנמיה מגלובלסטית. הרס טסיות נראה במחלות אוטואמוניות מסוג – thrombocytopenia כולל ITP ו- systemic lupus. DIC - Disseminated intravascular coagulation- בה הדם מתחיל להתקרש בכל הגוף. Thrombotic thrombocytopenic purpura, congenital hemangiomas – המנגיומה מולדת. , hypersplenism לאחר דימום מסיבי, ובזיהומים קשים.

 

WBC (White Blood Cell) count
ספירה זו אינה פרמטר על פיו ניתן להגיע לאיבחון, מכיוון שזהו סך כל המרכיבים וסוגי תאי הדם הלבנים, גרנולוציטים, לימפוציטים, מונוציטים ליחידת נפח הדם.

Granulocytes
בקבוצה זו נכללים neutrophils, eosinophils, basophils. הם חלק ממערכת החיסון המולדת, הם תוקפים כל גוף זר בגוף ללא הבחנה. שמם ניתן להם מכיוון שלאחר צביעה כימית ניתן להבחין בגרגרים – גרנולות בתוך התאים.


Neutrophils
הם אלה התאים הלבנים, האחראים על בליעת וחיסול פיטריות וחיידקים, ובזאת מונעים זיהומים הנגרמים מהם. הם חלק מהפגוציטים במערכת החיסון וחלק מהגרנולוציטים. שמם ניתן להם מכיוון שהם נצבעים בצבעים כימיים נאטרליים. אורך חייהם קצר מאוד משעות ספורות עד ימים ספורים.

Neutrophilia, נראה בתהליכיים אקוטיים בגוף, יכולים להיות אלה מצבים זיהומיים או לא. ערכים גדולים מ- >25,000/µL יראו על מחלות דם ממאירות hematologic malignancy כמו - leukemia, myelofibrosis, סוגים שונים של leukocytosis (ריבוי תאי דם לבנים). במעשנים ניתן למצוא ספירה גבוהה של גרנולוציטים מאשר בלא מעשנים. העלייה בספירה הכוללת של WBC מתבטאת בעלייה של 1000/µL על כל צריכת קופסאת סיגריות ביום.
Neutropenia ירידה משמעותית בספירת נאוטרופילים בדם. באופן פרדוקסאלי ניתן לראות תופעה זו במחלות זיהומיות כמו – טיפוס המעיים typhoid fever. Brucellosis – סוג קדחת. מחלות ויראליות. Rickettsioses ומלריה. סיבות אחרות יכולות להיות אנמיה אפלסטית, לאוקמיה אקוטית, הפרעות בבלוטת התריס, תת-פעילות של הפיטויטריה -, hypopitituitarism, שחמת, Chediak-Higashi syndrome מחלה גנטית נדירה המשפיעה מערכתית על כל חלקי הגוף באה ממוטציה בליזוזום התאי.

 

Eosinophils
אחד משלושת התאים המרכיבים את קובצת הגרנולוציטים. בדרך כלל מספרם יעלהמשמעותית במצבים אלרגיים, בעיות בדרכי הנשימה, ותוקפים מזהמים כמו תולעים. השם ניתן להם מצבע האאוזין אותו צבע הנספג היטב וצובע אותם מבחינה כימית. גרעין התא נראה די דומה לשפופרת טלפון. ספירה נורמלית שלהם בדם יהיה – 100-500/µL. אורך החיים של תאים אלה די ארוך, נע בין שבוע לשבועיים.

Eosinophilia ספירה גבוהה מהנורמה, תתקבל במצבים אלרגיים, וחדירה של פרזיטים. סיבות אחרות – pemphigus מחלה אוטואימונית המאופיינת בבועיות בעור ובריריות בגוף. dermatitis herpetiformis דלקת עור המאופיינת בחולי צליאק. שנית או סקרלטינה dermatitis herpetiformis – מחלת ילדות המאופיינת באדמומיות בעור. myeloproliferative neoplasms מחלות המאופיינות בייצור תאים מוגבר על ידי מח העצם. חשיפה לקרינה. polyarteritis nodosa דלקת כלי דם הנגרמת מתקיפתם על ידי תאי מערכת החיסון. דלקת מפקרים שיגרונית שהיא מחלה אוטואימונית - rheumatoid arthritis . sarcoidosis גידולים המתפתחים בזורים שונים בגוף. פטרת קוקידיואידיס – coccidioidomycosis. או כתוצאה מכל מחלה זיהומית.

Eosinopenia ספירה נמוכה מהנורמה. נראהבשלבים מוקדמים של מחלות אקוטיים כמו שוק, מחלות זיהומיות מוגלתיות,major pyogenic infections טראומה, ניתוחים ועןד. תרופות אשר יכולות לגרום לתופעה זו - corticosteroids, epinephrine, methysergide, niacin, niacinamide, procainamide.

 

Basophils
הסוג השלישי בתאי הדם הלבנים מקבוצת הגרנולוציטים. תפקידם להפריש היסטמין מחוץ לתאים על מנת להרחיב את כלי הדם ובזאת מקל על עבודת התאים האחרים של מערכת החיסון להשמיד או לבלוע פולשים ומזהמים. שמם ניתן להם מהסיבה שהצבע אותם הפ סופגים בצביעה כימית הם הסגול והשחור שהם צבעי בסיס – bas , ריכוזם הנורמלי בדם – 10-50/µL .
Basophilia ספירה גבוה מהנורמה. סימן למחלות myeloproliferative disease מחלות המתבטאות בייצור תאי דם מוגבר על ידי מח העצם בהפוך ל- leukemoid reaction. עוד גורמים לבסופיליה הם ראקציה אלרגית, chickenpox – אבעבועות רוח, קוליטיס כיבי, בצקת רירית – myxedema, אנמיה המוליטית כרונית, Hodgkin's disease, ולאחר הסרת הטחול - post-splenectomy. אסטרוגנים, תרופות אנטיתירואידיות ו- desipramine עלולים להעלות ספירת בסינופילים.
Basopenia – ריכוז נמוך, אינו סימן קליני משמעותי.


Lymphocytes
תאי בטא ותאי T שייכים למערכת החיסון הלומדת זו המערכת שלומדת את המבנה של המזהמים והפולשים לגוף ויודעת להרוס אותם, היא משתמשת בזיהו האנטיגנים של הפולשים, כשהיא גם זוכרת אותם ובפעם הבאה שיפלשו היא תפעל נגדם במהירות. תאי בטא משחררים נוגדניםותאי T משחררים פרפורינים, אותן מולקולות אשר הורסות את השיכבה השומנית של התאים. תאי NK הם תאים של מערכת החיסון המולדת. תפקידם להרוס כל תא נגוע, לא תקין או שהפך סרטני, ללא הבחנה.
Lymphocytosis ייצור מוגבר של תאים נראה בזיהומים כמו מחלת הנשיקה - infectious mononucleosis, הפטיטיס ויראלית, ומחלות זיהומיות אחרות. Pertussis- שעלת, toxoplasmosis, TB (tuberculosis) – שחפת, סיפיליס, , lymphocytic leukemias הרעלת עופרת, רעלת ארסניק. תרופות שיכולות להעלות ספירת לימפוציטים aminosalicyclic acid, griseofulvin, haloperidol, levodopa, niacinamide, phenytoin, and mephenytoin .
Lymphopenia – ספירה נמוכה של תאי לימפה, מאפיין את מחלת ה-AIDS acquired immune deficiency syndrome - תסמונת כשל חיסוני נרכש. כך גם המחלות זיהומיות אקוטיות, Hodgkin's disease, systemic lupus, כשל כילייתי, carcinomatosis – התפשטות סרטנית בכל הגוף. ומטיפולים ב- corticosteroids, lithium, mechlorethamine, methysergide, niacin, והקרנות. מכל תאי הדם הלימפוציטים הםצ הרגישים ביותר לכל הקורה בגוף על כן ספירה נמוכה תהייה מכל מחלה הנגרמת מקרינה.

 

Monocytes
חלק מתאי הדם הלבנים אשר עוזרים המלחמה מחלות בהם מעורבות בקטריות.
Monocytosis עלייה בספירת התאים מעל - 950/μL. יראה בשלבי ההבראה ממחלות זיהומיות אקוטיות. chronic granulomatous inflammation כמו שחפת, סיפיליס, Crohn's disease, sarcoidosis – גידולים מפושטים בכל הגוף. או בקוליטיס כיבי, לופוס מערכתי, דלקת מפרקים שיגרונית, פגיעה בכלי הדם על ידי מערכת החיסון - polyarteritis nodosa. או הרעלות מדיפוזיה פחמנית, רעלת זרחנית. או מתרופות griseofulvin תרופה נגד פיטריה, haloperidol, methsuximide.
Monocytopenia – ספירה נמוכה אינה בעלת משמעות קלינית.

 


סימוכין
• Tietz, Norbert W., Clinical Guide to Laboratory Tests, Saunders, 1983.
• Friedman, RB, et al., Effects of Diseases on Clinical Laboratory Tests, American Association of Clinical Chemistry, 1980
• Anderson, KM, et al., Cholesterol and Mortality, JAMA 257: 2176Ü2180, 1987