•  

אודות הרפואה סינית

הקדמה

 

לא ניתן להתחיל לדבר על רפואה סינית מבלי להזכיר "משפט סיני עתיק האומר...." או אגדה סינית עתיקה המספרת...." כך גם אני.הרבה אגדות נקשרו ברפואה הסינית העתיקה. אך האגדה היפה ביותר ששמעתי,  מתארת את מהות הרפואה הסינית המסורתית והמחוייבות של המטפל כלפי מטופליו. ידוע הוא, כי הרפואה הסינית המסורתית – TCM, הינה פילוסופיית חיים. רפואה זו הינה בבסיסה ובמהותה רפואה מונעת. על כן מספרים כי בזמן העתיק הרופא הסיני היה כל כך מחוייב לשמור על תקינות בריאותם של מטופליו, עד כדי כך שאם חלילה היה מי ממטופליו נופל למשכב, מחוייב היה הרופא ללכת לעבוד במקום אותו אדם שנפל למשכב. וזאת מכיוון שהרופא חטא לשליחותו ולמהותו כשומר הבריאות התקינה. ואם חלילה הלך לעולמו מטופל, ושלא בשיבא טובה, ראו זאת ככישלון של הרופא. והיה על הרופא להדליק עששית בחלון. ומכאן בא הפתגם הסיני העתיק – " לעולם הישמר מרופא שביתו מואר כארמון !!!" ראו הוזהרתם.

ברפואה הסינית המסורתית משתמשים במספר טכניקות. דיקור, חימום – מוקסיבציה, טכניקות עיסוי סיניות – טוי-נא, גואשה, כוסות-רוח, אקופרסורה, דיקור באוזניים – אאוריקולותרפיה, רפלקסולוגיה סינית, רפואת צמחים סינית, טכניקות אימון עצמי – טאי-צ'י וצ'י-קונג. וכל זאת על מנת לאזן ולשפעל את האנרגיה הזורמת בגוף, על מנת להשיג או להחזיר את ההומאוסטאזיס. לסינים קל יותר לתפוס את המושגים צ'י – Qi, יין ויאנג yin & yang, מרידיאנים, חמשת האלמנטים וכדו', בדיוק כפי שאנו כיום תופסים את המושגים, חשמל, גלי רדיו, גלי מיקרו. התפיסה היא פשוטה ואומרת : כל מה שיכול להזיז את האנרגיה התקועה, יוכל להחזיר לגוף את האיזון וההומאוסטאזיס, ויביא לריפוי. חשוב מאוד לציין שהרפואה הסינית המסורתית, אינה "רפואה עממית פולקלוריסטית". זו בהחלט רפואה מפותחת, מאורגנת, שיטתית. זו רפואה שבמהלך השנים בוצעו מחקרים והוספת ידע. יש לזכור שרפואה זו מאוד עתיקה, היא הולכת כ-3000 שנה אחורית, והסינים תמיד היו רבים, ואולי לא יפה להודות, אבל הייתה להם מעבדה אנושית ענקית. אכן הסינים בזמן העתיק ביצעוו ניסויים in-vivo, בבני אדם. אולי עדיין אין לנו את הכלים והיכולת המדעית להוכיח שרפואה זו עובדת, אך החשוב הוא – שהיא עובדת!.
 

 עקרון הדואליות ביקום – YIN – YANG

 

העיקרון פשוט – לכל פעולה יש מצב של פעולת נגד.
Yang -陽 or 阳 - יאנג – אנרגיה - אקטיבי.
Yin - 陰 or 阴 - יין – חומר - פאסיבי.
דוגמא להמחשה: לילה = YIN – אמורים להיות פאסיביים, ישנים, הדם אמור לחזור לכבד. בכבד הדם עובר תהליך של סינון ורענון מחדש. במקביל הנפש – Shen, אמורה לחזור ולשכון בתוך הלב, לפרוק את אירועי היום, להיות מוזנת מחדש בצ'י – QI – אנרגיה ודם. ובכך להיות מוכנה ורעננה לקבל את יום המחר- הYANG- האקטיבי הדינמי. הדם יוצא מן האיברים הפנימיים, זורם אל הגפיים ומקנה להם את היכולת לביצוע פעולות פיזיות. אם לא נהייה במצב מנוחה בלילה, הדם לא יתנקה ויתחדש, ה Shen- לא תהייה מוכנה לקראת יום המחר ונהייה עייפים, עצבנים וחסרי סיפוק עצמי. זאת אומרת שללא YIN לא יהיה YANG , בלי מנוחה לא נוכל להגיע למצב של פעילות. זו היתה דוגמא מהחיים הממחישה שני הפכים, פעילות מול מנוחה, ולמעשה משלימים האחד את השני ומפרים זה את זה.
האזכור הראשון לתופעת ה-ייו והיאנג היתה בספר השינויים והתמורות – Nei Ching שנכתב ב- 600 לפנה"ס. ולהלן ציטוט מע"מ 104 מספר זה – " הדאו תורגל ע"י החכמים והוערץ ע"י הבורים. ציות לחוקי היין והיאנג משמעותו – חיים ! ואילו סירוב פרושו – מוות !. המצייתים ישלטו, בזמן שהמתמרדים יחיו בחוסר סדר ובלבול."
הגבר הוא יין בתוך יאנג, ואילו האשה תהייה יאנג בתוך יין. הגבר מקרין הרבה אנרגיה – YANG אך בתוכו כמות גדולה של דם וחומר – YIN . לעומתו האשה מקרינה יותר שלווה אמהות – YIN אך בתוכה יש כמות גדולה של אנרגיה – YANG .
האסכולה ממנה צמח היין והיאנג הייתה בעיקר מורכבת מאיכרים, וכונתה האסכולה הנטורליסטית מכיוון שהיא למדה את תופעות הטבע, בכדי להבין אותן טוב יותר ולעבוד איתן ולהשתמש בהן בצורה הרמונית וסובלנית. להבדיל מהמחקרים כיום בהם חוקרים את תופעות הטבע במטרה לנצלן לטובת האדם ולא לטובת הסביבה.
התהליך הטבעי המתואר בדואליות שבין היין ליאנג מאפיין כל תופעת טבע. הכל משתנה – היום הופך לערב, לילה, בוקר ושוב יום. האביב הופך לקיץ , לסתיו, לחורף ושוב לאביב. הים מתאדה הופך לעננים, לגשם, לנחל, וכידוע כל הנחלים זורמים לים.
בכדי לתאר תנודות אלה באופן ציורי, השתמשו בסמל הבא. 

 

הסמל מתאר את עיקרון הדואליות שבין היין ויאנג והזרימה המתמדת שבניהם. הסמל מתאר את שיוויון הכוחות שבין השניים, כל אחד מושך לכיוונו, ובו בזמן נמשך אל האחר. ביחד יוצרים מעגל – סמל לשלמות, שזרימתו נצחית. וכמו שבמציאות לא קיים YIN מוחלט או YANG מוחלט כך גם בסמל. בתוך היין יש מעט יאנג ובתוך היאנג יש מעט מהיין, כפי שביום מואר נמצא גם פינות מוצלות ובלילה חשוך נמצא את אורם של הירח והכוכבים.
אם נביט על מעגל זה בצורה תלת מימדית ניתן להבחין כי המעגל הוא ספירלה, המשתנה באופן מתמיד. גם האדם זורם במהלך חייו בתוך אותה ספירלה, המשתנה באופן תמידי. בהיותו ברחם אימו חווה העובר את ה-YIN הכי מוחלט שיכול האדם לחוות. הוא פסיבי – מקבל את צרכיו בלי שום מאמץ מצידו, הוא מצוי במרכז – הYIN של האשה שגם היא- YIN וצף בתוך נוזל שגם איכותו – YIN . כל חושיו מעורפלים שומע קולות מעומעמים, ובקושי יכול להבחין בין הגוונים של היום והלילה. שרוי כולו במעטפת הנוזלית והחמימה העוטפת אותו. ואז מגיעה הטראומה של חייו, באחת מתחיל להיות צפוף, חופש התנועה מוגבל, הנוזל שהגן עליו נעלם ופתאום נחשף לאור מכאיב ולרעש בלתי אפשרי, ובנוסף מנתקים אותו ממקור מחיתו – חבל הטבור! המסכן נאלץ לנשום בכוחות עצמו. מרגע זה, רגע הלידה, ועד לסוף ימיו ישאף האדם לחזור לרחם – ל-YIN, בתוך תוכו יודע הוא כי אין דרך חזרה ובאל כורחו מתחיל להסתדר בכוחות עצמו- מתחיל לשלוט על איבריו, על גופו וסביבתו הקרובה, עם השנים מתחיל לפתח את חושיו את יצריו, שאיפותיו להשגיות – כסף, רכוש, מין, תארים, מעמד ועוד ועוד ועוד. גם לשאיפות אלה כידוע וכפי שילמד, אין סוף. בכל פעם שיגיע לפיסגה יראה פסגה גבוה יותר שגם אותה ירצה לכבוש – זו השאיפה אל ה- YANG המוחלט. וכך כל חייו ינוע בין שתי השאיפות המנוגדות והבלתי מושגות ה YIN המוחלט וה-YANG המוחלט.
על כן תפיסת העולם הסינית – האדם נמצא בין שמים – YANG ובין הארץ - YIN ובכדי להתקיים ולתפקד עליו לחיות בהרמוניה עם גורמים אלה.

מנקודת המבט שלנו כמטפלים ברפואה הסינית, כאשר נזהה חוסר איזון בהומאוסטאזיס נשאף לאזן זאת בעזרת דיקור נקודות מסויימות. לדוגמא כאשר ישנו מצב של יאנג מוגזם אשר יביא לפגיעה בחומר, ביין, נוכל לדקור ולשפעל נקודות דיקור הגורמות לפיזור היאנג או לשפעל נקודות אשר תתגברנה את היין, וזאת על פי הנתונים שיש לנו ברגע הנתון. זה בעצם הסוד המקצועי אותו המטפל רוכש במהלך שנות לימוד והיתנסות.
 

דוגמאות ליין ויאנג –

        Yang                   Yin 

• מים                           אש
• קור                           חום
• שקט                 חוסר שקט
• לחות                        יובש
• רכות                         קושי
• התאפקות            התרגשות
• איטיות                  מהירות
• בסיסי                     חומצי
• שימור, אחסון   המרה, שינוי

   

מצבים פיזיים ואמוציונאלים של יין ויאנג

Yang                                                  Yin

• מחלות כרוניות                                              מחלות אקוטיות
• התקדמות איטית של המחלה          התקדמות מהירה של המחלה
• מחלות משתהות                                שינויים פתולוגיים מהירים
• קור                                                                           חום
• פנים חיוורות                                                    פנים אדומות
• ישנוניות וחוסר ריכוז                            חוסר מנוחה וחוסר שינה
• מעדיף להתכסות                                               ישן ללא כיסוי
• מעדיף משקה חם                                        מעדיף משקה קר
• קול שקט                                                               קול חזק
• העדפה לשתוק                                                 העדפה לדבר
• נשימה שטחית וחלשה                                      נשימה מהירה
• שתן רב ובהיר                                              שתן מועט וכהה
• עצירות                                                                 שילשול
• לשון חיוורת                                    לשון אדומה + חיפוי צהוב
• דופק איטי                                                        דופק מהיר

   

 

לסיכום :
בלי יין אין יאנג.
בלי מנוחה אין פעילות.
בלי כיווץ אין הרפייה.
הצ'י לא יזין אם האדם לא מוזן.
הצ'י מניע את הדם ממקום למקום, הדם מזין את הצ'י.

צ'י – QI 氣

 

מאז ומתמיד מנסים למצוא הגדרה מתאימה לצ'י, אך כיצד ניתן להגדיר משהו שנמצא גם בתוך הגדר וגם מחוצה לה? ניסו לפרש צ'י כאנרגיה אך אנרגיה נמדדת בקילוקלוריות, את הצ'י אין מודדים, בתרבויות שונות ניתנו לצ'י ביטויים ושמות, היפנים קוראים לו – KI . ההודים – פראנה. אצל היהודים הוא נקרה – כוח החיים, וילהלם רייך שהיה תלמידו של פרויד קרה לזה – אורגון, ואילו הנמן ממציא ההומאופתיה קרא לזה – כוח החיות או ויטאליות. הכל נכון אך עקר מכיוון שאין ביכולתינו לתפוס או לחוש את הצ'י.
היטיב לתאר תהליך זה לאו טצה : "דאו הוליד אחד. האחד הוליד שניים. השניים הולידו את השלושה, השלושה הולידו את כל היצורים, גבם אל הצל – היין, ופניהם אל האור ה- יאנג. התואם שבניהם הוא נשמת החיים – הצ'י נעדרת הגשמיות". ובמילים אחרות , אם הדאו נחשב אחד, וה-יין וה- יאנג לשניים הנובעים ממנו, הרי שמעצם הניגוד שבניהם נוצרת זרימה – זרימה זו היא, הכוח השלישי, המשלים את השניים לשלוש שהם אחד – הצ'י.
זרימה זו של הצ'י חייבת להיות רציפה והרמונית בכדי לשמור על בריאות ומהלך תקין של החיים.
מן ההיבט הרפואי מתיחסים בעיקר לסוגי צ'י המזינים את האדם – מזון, אויר, מחשבות, רגשות וכדו'. ולסוגי הצ'י הפועלים בתוכו – הצ'י של האיברים, הצ'י הזורם במרידיאנים, וכך הלאה.

QI = נשימה = אד = קיטור
MI = אורז = דגנים

הצ'י כפי שהוא נכתב בסינית 氣 תומן בחובו מספר רעיונות אשר מרכיבים את רעיון הצ'י.

- רעיון הזרימה, זרימה בלתי ניתנת לצפיה.
- גרגר האורז – משהו בסיסי אדמתי –במקום הלחם, הוא מזין את כל המערכות, גרגר האורז נותן חיות וכוח להמשיך. אורז לא מבושל הוא כבד, קשה, מרוכז, פיזי, עמוק. אורז מבושל- יוצר אדים האדים הופכים אותו לקל. הצ'י הוא מעטה שמתפשט – וגרגר האורז נעשה קליל. הסינים אומרים שהאורז הוא המזון של הצ'י.
- האדים של האורז מתפזרים לכל כיוון, משהו שיכול לנוע לכל כיוון ומצד שני יש משהו כבד בבסיסו – כוח המשיכה.
- הצ'י הוא כמו נהר שזורם – הכוח הגורם לדברים להשתנות. הקוטביות בשילוב בין ה-יין ל-יאנג, הבסיס לנשימה הבסיס לנשמה. בסיס לכל עמודי התווך של החיים. הצ'י ממלא כל דבר וקיים בכל דבר ובכל היקום.

 

הצ'י הוא הכוח מאחורי החיים = הוא החיות של החיים = והחיים עצמם.

 

אנרגיה שזורמת לכל כיוון ובאה מכל כיוון, בעלת עוצמות משתנות יכולות להיות חזקות וברוטליות ויכולות להיות חלשות ועדינות או עדינות עם כוח גדול וחזק מאחוריהם = העוצמה שברכות.

הצ'י, הוא המקשר בין כל התהליכים בחיים, הוא המקשר בין היין ליאנג, בין הכליות לאיברים, הוא הכוח שגורם לדברים להשתנות.

 

 

סוגי Qi

צ'י מקורי = YUAN QI
צ'י המזון = GU QI
צ'י החזה = ZHONG QI ZONG QI
צ'י אמיתי = ZHEN QI
צ'י המזין = YING QI
צ'י המגן = WEI QI

 

 

חמשת האלמנטים – WU XING

חמש – WU
תהליך, התנהגות – XING

שתי התיאוריות המרכזית של הרפואה הסינית הן:
האחת תאורית היין והיאנג, ובמובן הרחב יותר תאורית שמונה העקרונות.
השניה, שנוספה בזמנים מאוחרים יותר היא תאורית חמשת האלמנטים – 5 היסודות.
אין הכוונה לאלמנטים או היסודות עצמם אלא התהליכים אותם מייצגים אלמנטים אלה.
האיזכור הראשון לתיאוריה זו היה בין 221 ל- 476 לפנה"ס, השמאנים שגרו בצפון סין הם אלו שהיו הראשונים לעסוק ברפואה הסינית, לפי תיאוריה זו. הם ניסו כמעט כמו ברפואה המערבית, לחפש סיבות לבעיות מהן סבלו, אך עם כניסת חמשת האלמטים, הם הלכו לחפש תשובות בטבע, תוך כדי לימוד מהסביבה, והצורה בה ניתן לפתור את הבעיות.

 

חמשת היסודות הם:

 

• האש 火- בסינית - , pinyin: huǒ -  Fire -  
• האדמה -  土 - בסינית , pinyin: tǔ,- Earth
• המתכת –  金-  בסינית , pinyin: jīn, -  Metal
• המים –水בסינית   , pinyin: shuǐ -  Water 
• עץ –  木-  בסינית  , pinyin: mù -  Wood

 

מלבד הבנת חמשת האלמנטים, זו גם שיטת טיפול הנגזרת מהרפואה הסינית המסורתית. יהיו מטפלים אשר אומנו לטפל על פי שיטה זו וישתמשו בשיטת חמשת האלמנטים לאיבחון וטיפול. כאשר בכל מרידיאן ישנן נקודות חמשת האלמנטים וכל מרידיאן משוייך לאיבר הנמצא באחד מחמשת האלמנטים. לכל אלמנט המאפיינים שלו – בטעם, בריח, באוכל, בעונות שנה, ועוד. כך שעל פי תשאול המטופל, דברים שהוא כמהה אליהם או שהוא סולד מהם ניתן לדעת את ההפרעה או חוסר האיזון, ובאיזה אלמנט זה קורה. והטיפול, אם בדיקור או בצמחי מרפא יהיה על פי הנתונים הללו. כך שיהיו אנשים המראים סימפטומים שונים אך יש להם מקור משותף ויקבלו אותו טיפול ויהיו כאלה שיגיעו עם אותם סימפטומים או אותה "מחלה" אך מבחינת הרפואה הסינית המקור הוא שונה ועל כן יקבלו טיפול שונה, כל אחד ואחד בצורה אינדיבידואלית. זה היופי באומנות הטיפול ברפואי הסינית. לפעמים תמצאו שרפואה סינית תקרא – אומנויות הריפוי. המטפל צריך להיות אומן ואמן גם יחד והכי חשוב לאהוב את מה שהוא עושה ולהיות אוהב אדם.

 

חמשת היסודות מסמנים את חמשת כיווני התנועה

 

• האש – מסמלת תנועה כלפי מלה
• האדמה – מסמלת חוסר תנועה, מסמלת יציבות
• המתכת – מסמלת תנועה של התכווצות והתכנסות פנימה
• המים – מסמלים תנועה כלפי מטה
• עץ – מסמל תנועה של התרחבות לצדדים ותנועה כלפי מעלה
•  

מבחינת עונות השנה וכיוונים בטבע

• האש – מסמלת את הקיץ וקשורה לגידול
• האדמה – קשורה בתחלופה
• המתכת – קשורה לסתיו ולאסיף
• המים – קשורים לחורף ולאיחסון
• העץ – קשור לאביב ולגדילה, צמיחה ולהתפתחות
•  

כאשר אומרים שהאדמה קשורה בתחלופה, מתכוונים לכך, שעל פי כתבים עתיקים כל עונה היתה פורצת לטבע, מגיעה לשיא ויורדת לשפל. במצב של שפל החיטה חוזרת לאדמה – לבסיס – מתמלאת מחדש מתרעננת וצוברת כוח לקראת פריצה בעונה הבאה. ישנם מקורות בהם האדמה משוייכת לסוף הקיץ או לקיץ האינדיאני.
ב'קלסיקה של הקטגוריות' נאמר : " הטחול שייך לאדמה כי מקומו במרכז. השפעתו מתגלה 18 יום בקץ כל עונה והוא עצמו אינו שייך לאף עונה".
ב'ספר דיון על תפיסת תיבת הזהב' נאמר: "בתקופה מסוימת בכל עונה על הטחול להיות חזק דיו בכדי למנוע גורמי מחלה". גישה שאומרת פתולוגיות בעונה זו נרגיש בעונה הבאה. ואפשרות נוספת – בין העונות יש צורך לעשות חיזוק.

 

מעגל היצירה

מכיוון שהגוף הוא יחידה הוליסטית אחת. כל איבר ניזון מאיבר מסויים וכל איבר מזין איבר אחר. כאשר היסודות מאוזנים הבריאות משגשגת.
במידה ויש בעיה באחד האיברים בין אם הוא מוזן כיאות ובין אם הוא אינו מזין כיאות, מופיעה פתולוגיה, והפתולוגיה עובדדת כתגובת שרשרת.
לדוגמא: אם הכבד לא יוזן כעל ידי הכליות (העץ לא יוזן על ידי המים), לא יהיה לו את הכוח והיכולות להזין את הלב, העץ לא יוכל להזין את האש ואז בפרקטיקה נראה סימפטומים של אלמנט האש (חסר באש), וכך הלאה.

מעגל הבקרה

בכדי שהגוף יעבוד בצורה מאוזנת, על מנת שכל איבר ידע את הגבולות שלו, יש צורך בבקרה.
העץ מבקר את האדמה
האדמה מבקרת את המים
המים מבקרים את האש
האש מבקרת את המתכת
המתכת מבקרת את העץ
ישנו קשר בין מעגל היצירה למעגל הבקרה. לדוגמא: העץ מבקר את האדמה, והאדמה יוצרת את המתכת שמבקרת את העץ, כך יוצא שדרך שני המעגלים המבקר את עצמו מבקר אומנם באופן עקיף.

 

 

פעילות יתר של האיברים

פעילות היתר זהה מבחינת הכיוון למעגל הבקרה. באופן נורמלי עץ מבקר את האדמה, הוא דואג לכך שהטחול יבצע את פעילות ה-T&T (טרנספורמציה וטרנספורטציה) , הוא דואג לכך שהקיבה תווסת את הנוזלים בצורה נכונה. כאשר אנו מדברים על מעגל בקרת יתר, אנו מתכוונים לכך שאיבר הרוצה לעזור, לבקר, בגלל פעילות יתר יעשה בקרת יתר ובכך יפריע במקום להועיל. ובעצם בקרת היתר מפריעה לתפקודו התקין של האיבר המבוקר.
לדוגמא: העץ במצב נורמלי מבקר את האדמה. הוא דואג לאותם תפקידים ופעילויות שהזכרנו קודם, במצב של בקרת יתר, הכבד יגביל את העליה של צ'י הטחול. יגביל את הירידה הטבעית של צ'י הקיבה, הצ'י של שני איברים אלה לא יוכלו לזרום כיאות ובכיוון הטבעי, ויאלצו לזרום בכיוון הנגדי וכך תופענה פתולוגיות בטחול כמו – צניחת איברים, דימומים, חולשות בשרירים. ובקיבה נראה בחילות, צרבות, הקאות.

המעגל התוקף או ה"מעליב"

במעגל התוקף, המבוקר הופך למבקר. סדרי הטבע משתנים. לדוגמא: אלמנט האדמה שהוא מערכת העיכול הקיבה והטחול שאמורים היו להיות מבוקרים ומחוזקים ע"י העץ – הכבד וכיס מרה, תוקף את אלמנט העץ. ואזי נקבל תקיפה של מערכת העיכול – האדמה, על העץ – כבד וכיס מרה, ונקבל הפרעה בהזזה של הגוף והפרעה בפירוק השומנים.

הכיוון במעגל זה הפוך למעגל הבקרה, האדמה תתקוף את העץ, העץ יתקוף את המתכת, המתכת תתקוף את האש, האש תתקוף את המים והמים יתקפו את האדמה.
 

 

האלמנט	עץ	אש	אדמה	מתכת	מים
טעמים	חמוץ	מר	מתוק	חריף	מלוח
צבעים	ירוק	אדום	צהוב	לבן/כחול	שחור
השפעה	רוח	חום	לחות- טחב	יובש	קור
איבר –יין איבר - יאנג	כבד כיס מרה	לב מעי דק	טחול קיבה	ריאות מעי גס	כליות שלפוחית השתן
אברי חישה	עיניים	לשון	פה	אף	אוזניים
רגש	כעס	שמחה ייתרה	הרהורים	עצבות - אבל	פחד
חלקי גוף	גידים ורצועות	דופק כלי דם	שרירים	עור	עצמות

 

נוצר ע"י

כל הזכויות שמורות 2008 © קיטרו

אודות | רפואה משלימה | מחלות ודרכי טיפול | מן העיתונות | לימודים | שאלות ותשובות | מאמרים | קשר | מפת האתר