english
כללי
• צמחי מרפא מוגדרים כתוספים. הם בעצם תוספים המכילים צמחים או חלקי צמחים, של צמח אחד או תערובת צמחים (פורמולה). בצמחי המרפא משתמשים מסיבות שונות, ריחו, טעמו ו/או המאפיינים התרפואידיים. תוסף מזון הינו מוצר הניטל דרך הפה ( המונח הרפואי באנגלית - by mouth, orally או בלטינית - Per Os ובקיצור PO) ומכיל "מרכיבים תזונתיים" ואשר מיועד להשלים את התזונה. תוספי המזון הם תוספים להשלמת אותם מרכיבים תזונתיים שמסיבות שונות אינם נכללים בתזונה של האדם. יש לזכור, שלעולם לא יהיה תוסף המזון תחליף לתזונה!!!. המרכיבית התזוניים בתוספי המזון הם מינראלים, ויטמינים, צמחי מרפא או כל גידול בוטני, חומצות אמינו וחומרים כמו – אנזימים, רקמות איברים (מבעלי חיים), רקמות מבלוטות ומטבוליות מהחי. תוספי מזון יכולים להיות תרכיזים ותמציות הנמצאים בצורות ואופנים שונות – טבליות, קפסולות, קפסולות ג'לטיניות, נוזל ג'לטיני, טינקטורות, נוזליים, אבקות וכדו'. כיום ניתן למצוא גם צורות אחרות של החדרת תוספים למזונות או בצורת חטיף, בכל מקרה כזה, התווית צריכה להכיל מידע על כמות התוסף והערך התזונתי וצריך לציין שהם תוסף ולא מזון קונבנצינאלי. או חלק מארוחה או דיאטה. על פי הוראות משרדי הבריאות בעולם, תוספי המזון נמצאים תחת "המטריה" של "מאכלים" ולא מוגדרים כ"תרופות" ומחוייבים להיות בעלי תווית המציינת שהם "תוספי מזון".
• לאור הגידול בשימוש בתוספי המזון וצמחי המרפא בעולם, תעשייה זו מגלגלת מליארדי דולארים בשנה, ברחבי העולם. חברות ומוצרים צצים חדשות לבקרים. כמו כן פופולארית כיום שיטת המכירה הישירה הידוע כ"שיטת הפירמידה". עלי להזהיר שרוב, מקדמי המכירות אינם בעלי מקצוע, שלא המוצר מעניין אותם אלא המכירה מניעה אותם. על מנת להימנע מנזק מצריכת ייתר או מפעילות בין תרופתית ובכל מקרה אין לקחת תוספי מזון ללא היוועצות ברופא או נטורופת, תזונאי או הרבליסט או רוקח.
• תרופות מצמחי מרפא הינם מוצרים העשויים מחלקי צמחים ואמורים לשמש לטיפול או פיקוח על מחלות מסויימות או מצבים בריאותיים. ישנם צמחי מרפא המיועדים לטיפול בבעיות ספציפיות לדוגמא, צמחי מרפא לשפעת, צמחי מרפא המיועדים להגברת הריכוז והזיכרון, צמחי מרפא להקלת על בעיות וויסתיות, צמחי מרפא להקלת סימפטומים של מנופאוזה וכו. צמחים בכלל וצמחי מרפא בפרט או תרופות טבעיות מסונטזות מכילים עשרות אם לא מאות מרכיבים כימיים, כחלק מהפעילות המטבולית של הצמחים עצמם. חלק מהכימיקאלים הללו אינם קשורים להפקת האנרגיה של הצמח, אלא הינם רעלנים המיועדים להגנה על הצמח עצמו מפני צמחים, אחרים, עשבים שוטים או על מנת לבריח פראזיטים. כך שחלק מהמרכיבים הכימיים בצמחי המרפא מנוצלים להפעלת אפקט פיזיולוגי, בו בזמן שחלק מהמרכיבים הכימיים נשארים ללא פעילות אפקטיבית רצוייה וחלקם של מרכיבים אלה עלולים אפילו להוות התווית נגד. כעובדה, רוב צמחי המרפא מכילים מרכיבים הופכיים למרכיבים הפעילים. על כן אין תמיד להשתמש בכל חלקי הצמח ו/או יש צורך בתהליך הפרדה במעבדה על מנת להפריד את המרכיבים בעלי פוטנציאל רפואי מהמרכיבים שעלולים לעשות את ההפך. לדוגמא צמח ה- Cannabis Sativa – צמח הקנביס ממנו מכינים את החשיש והמריחואנה, עלול להיות מסוכן לשימוש בגלל הפעילות הפסיכואקטיביית, פעילות המשפיעה על המוח וגורם לשינוי תודעתי. הצמח מכיל כ-400 תרכובות כימיות אשר הפעיל והמסוכן הוא הטטרה-הידרו-קנבינול THC. אולם הפרדה של מולקולות הנגזרות מצמח הקנביס, הנקראות קנבינואידים – cannabinoids , יכולות לשמש להקלה על חולי טרשת נפוצה – MS או לשפר את איכות החיים באנשים הסובלים מאלרגיות כרוניות. לצמח הקנביס שימושים רפואיים אחרים ומתן תרופה הנגזרת מצמח זה תהייה רק על ידי רופא ובצורה מבוקרת.
• כיום נערכים יותר ויותר מחקרים, ללימוד המרכיבים התרפואידיים של הצמחים. לעיתים כל המרכיבים בצמח השלם עובדים יחד על מנת לאפשר את האפקט הרפואי הרצוי, קיימים פקטורים שונים המשפיעים על אפקטיביות הצמח. התגובה בין החומרים משחררת את האפקט הטיפולי, כך שחלק מהצמחים עוברים סינטזה על מנת לבודד את החומרים הפעיל או אפילו לבודד חומר אחד או שניים מתוך החומרים הפעילים. חלק מצמחי המרפא מכילים שמן אתרי - Essential oils אשר מזוקק ונארז בנפרד לשימוש רפואי. שמן אתרי הנסחט וממוצה מהצמח, מכיל מרכיבים נדיפים אשר הינם תרכובת מורכבת של פחמימנים – hydrocarbons כמו - טרפן (תרכובת הנמצאת בעיקר בשמנים אתריים צמחיים ושייכת לקבוצת פחמימנים טבעיים בלתי רוויים הנגזרים מיחידות איזופרן - C5H8, בד"כ בעלי ריח וטעם נעימים ולכן נמצאים בשימוש במזון ובבשמים), אלקלואידים – תרכובת אורגנית, ומולקולות גדולות אחרות. השמן האתרי נותן לצמח את המאפיין הארומטי, אשר יתנדף די מהר כשהוא על העור או משטח אחר.
• צמחי המרפא ארוזים באופנים שונים ומיושמים בצורות שימוש שונות. ניתן להשתמש בהם לטיפול פנימי ככדורים, קפסולות, אבקות, או מומסות הצורת טינקטורה או סירופ, ניתן לחלוט את צמחי המרפא למצותם או להרתיחם לסננם ולשתותם. לשימוש חיצוני, ניתן לעשות מהם מישחות רפואיות, משחות קוסמטיות, רטיות וחבישות, ניתן להשתמש בהם כסבון או כשמפו, למשוך אותם על העור, הקרקפת או לעסות ולהחדירם דרך העור אל השרירים והמפרקים. למשל שורש ג'ינג'ר נמצא גם באגף המזון, במרכולים כמיובש או כתה לחליטה. וניתן למצוא אותו בצורת קפסולות, כדורים או כתמצית נוזלית באגף תוספי המזון בבתי המרקחת. לעיתים יגזרו או יסונטזו קבוצת מרכיבים או מרכיב אחד ויארזו בצורת קפסולה או טבליה. כמו לדוגמא, פיטואסטרוגן – phytoestrogens, אסטרוגן המופק מצמח הסויה. ניתן להשתמש בחלקי הצמח מיובש או טרי, כהשרייה, חליטה או מרתח הניתנים לשתיה בצורה חמה או קרה, לאחר סינונם כמובן ושתית המים - infusion. בצמחים שונים משתמשים כשלם על כל חלקיו או בחלקי הצמח השונים – שורשים, קליפה – bark, גבעול - stem, עלים, פרח, פרי, אשר יצרכו טיפול עוצמתי ומורכב להפקת המרכיב הרצוי. התהליכים הם הרתחה במים לזמן ארוך להכנת תמצית. או הכנת טינקטורה שהיא השרייה של הצמח באלכוהול מדולל במים, טינקטורות משמשות לשתיה של התמצית ולשימור לאורך זמן. טינקטורות ניתן למצוא בריכוזים שונים, ביחס שבין הצמח לתמצית (יחס זה מחושב כיחס שבין משקל הצמח המיובש לבין נפח או משקל התמצית בשלב הסופי, שהופקה ממנו). תמצית – extract מכינים על ידי השריית הצמח בנוזל אשר מסיר חומר או כימיקאל ספציפי ממנו. לאחר מכן ניתן להשתמש בצורה הנוזלית של התמצית או לאדות את הנוזל ולהשתמש בתמצית בצורה יבשה והפיכתה לטבליות או כמוסות.
לסיכום
צמחי מרפא ותוספי מזון אינם רפואה פולקלוריסטית. תרופות מצמחי מרפא הינן בעלות מעלות כמו כל תרופה אחרת. על כן יש להשתמש בהם וליצרוך אותם בצורה מושכלת על מנת להועיל. צריכה מופרזת שאינה מבוקרת עלולה להזיק. על כן היווץ תמיד, ברופא,נטורופת, תזונאי, הרבליסט או רוקח.
